יום שני, 24 בספטמבר 2018

יונקים בדרכים

מעבדת אבי בר מסדה החוג לביולוגיה וסביבה - אורנים


דרכים מהוות מכשול עבור מינים רבים של בעלי-חיים אשר נמנעים מחצייתן, עקב המחסום הפיזי והחשש מדריסה. פיתוח דרכים גורם לקיטוע בתי-גידול ולהשפעה חמורה על אוכלוסיות בעלי-החיים בקרבתן, ובעיקר על הטורפים. שלמה קאין, בהנחייתם של פרופ' אורי שיינס וד"ר אבי בר-מסדה, בדק את ההשפעה של דרך-נוף על היונקים במרחב פתוח, והשתמש בדרך הנוף נחל-שקמה כמודל. 

דרך-נוף נחל-שקמה מושכת מטיילים רבים. לאור הצלחתה, המועצות האזוריות באזור מעוניינות לסלול דרך נוספת, ועל כן עלה הצורך לבחון את השפעת הדרך הקיימת על בעלי-החיים במרחב לפני סלילת הדרך החדשה. המחקר בחן את ההשפעה שיש לדרך-נוף נחל-שקמה על הפיזור המרחבי, הפעילות והרכב החברה של יונקים גדולים. 

המחקר התבסס על ניטור אוכלוסיות של יונקים גדולים באמצעות מלכודות מצלמה, אשר מוקמו קרוב ורחוק מהדרך הקיימת. מניתוח התמונות כומתו השפע היחסי של המינים השונים, מספר התצפיות של מין ליחידת שטח וזמני פעילותם, וכן פיזורם המרחבי בשטח בחמישה אזורים, קרוב ורחוק מהדרך. 

Fig. 1
מפת דרך-נוף נחל שקמה ומיקום מצלמות המלכודת

בממוצע, מספר המינים היה גבוה באתרים רחוקים מהדרך (7 מינים) בהשוואה לאתרים הקרובים לדרך (2.5 מינים), אולם ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. חלק מהמינים (כגון צבאים, חזירים וזאבים) נטו להופיע רחוק מהדרך, בעוד מינים אחרים (כגון תנים וגיריות) הופיעו בשיעור דומה קרוב לדרך ורחוק ממנה. ככלל, לדרך-הנוף השפעה לא אחידה על המינים השונים כמו גם על הרכב החברה. לפיכך, ההחלטה על סלילת הדרך החדשה צריכה להיעשות תוך התחשבות בנטיית מינים רגישים להימנע מקרבת הדרך

יום ראשון, 2 בספטמבר 2018

הכירו את חוקרי החוג ב"ליל המדענים"


ביום חמישי הקרוב יתקיים ברחבי הארץ "ליל המדענים", אירוע שנתי וחינמי של היכרות בין מדענים לקהילה. שניים ממרצי החוג לביולוגיה יספרו על מחקריהם המרתקים במפגשים המיועדים לקהל הרחב. ההרצאות מתאימות לבני 14 ומעלה. הנה מה שיהיה שם:


 "הטוב, הרע, והלא נורא לכאורה": חידושים בנושא הכולסטרול, סטטינים, הזדקנות וסרטן


ד"ר עמיר ספיר
קרון הספרים, קריית טבעון, יום חמישי 6.9.18 בשעה 7 בערב

הצטברות כולסטרול ("כולסטרול רע") בכלי הדם היא הגורם העיקרי למחלות לב - שיחד עם מחלת הסרטן מהוות את גורם המוות העיקרי בבני אדם. הטיפול המונע העיקרי למחלות לב היא קבוצת תרופות בשם סטטיניםהתרופות הנמכרות ביותר בהיסטוריה, אשר מורידות את רמת הכולסטרול בדם. לאחרונה התגלה שלסטטינים יש אפקט אנטי-סרטני, דבר המרחיב את השימוש בתרופה גם לחולים נוספים. אולם, בחולים רבים סטטינים גורמים לתופעות לוואי שונות הנעות מכאבי שרירים ובעיה בריפוי פצעים ועד אפילו למצב של פירוק השריר. במפתיע, למרות התפוצה הרחבה של סטטינים (כעשרות ואף מאות מיליונים של בני אדם ברחבי העולם מטופלים בתרופות הללו) הסיבות לתופעות הלוואי של סטטינים והאפקט אנטי-סרטני של תרופות אלו לא לגמרי ברורות. במחקרנו, גילינו מנגנון חדש שיכול להסביר הן את תופעות הלוואי של סטטינים והן את האפקט האנטי-סרטני של תרופות אלו. על בסיס המחקר שלנו אנחנו שואפים לפתח טיפול משולב של סטטינים עם תרופות אחרות אשר יפחיתו את רמות תופעות הלוואי המזיקות. במחקר נוסף אנחנו מנסים להגביר את האפקט האנטי סרטני של סטטינים


עושים מדע: ד"ר עמיר ספיר על שפת אגם מונו, קליפורניה



על הישראלים שמצילים עולמות אבודים


פרופ' אורי שיינס
קרון הספרים, קריית טבעון, יום חמישי 6.9.18 בשעה 8 בערב

האיום הגדול ביותר על בעלי החיים והצמחים בעולם הוא אבדן שטחי המחייה, והדרך הבטוחה ביותר להצילם היא להפוך שטחים רגישים ופגיעים לשטחים שמורים ומוגנים. למעלה מ 50% מהשטחים הרגישים הללו נמצאים בידיים פרטיות. הארגון הבינלאומי   This is My Earth (TiME) שהקמנו רוכש שטחים רגישים והופך אותם לשמורות טבע, במימון חברי הארגון שמצטרפים בעלות מינימלית של דולר אחד בלבד לשנה. כל התרומות מיועדות לרכישה והגנה על שטחים והארגון לא לוקח תקורה. הארגון דמוקרטי ושיוויוני ומאפשר לחברים להחליט ללא תלות בגובה תרומתם היכן ירכשו שטחים. צוות מדענים מכל העולם נותן גיבוי מדעי. בשנתיים שעברו מאז הקמתו הצליח הארגון להציל שני שטחים באמזונס.

צמרן צהוב זנב. 250 פרטים נשארו בעולם מהמין הזה. חברי טיים הצביעו בשנה הראשונה לשמור את בית הגידול שלו באמזונס, בפרו.