יום שבת, 13 באוקטובר 2018

הטוב, הרע והלטאה: השפעת אקליפטוסים על שנונית השפלה בחולות מישור החוף


מעבדת אבי בר-מסדה, החוג לביולוגיה וסביבה - אורנים

מאז תחילת נטיעת האקליפטוסים בישראל בראשית המאה ה-20, חל שינוי ניכר בסביבה החולית של מישור החוף: מימדיו החריגים של האקליפטוס יחסית לשאר הצמחים המקומיים, והביולוגיה השונה שלו, הפכו את העץ האוסטרלי למהנדס סביבה בעל השפעה ניכרת בחוף הישראלי. 

מתחת לעצי האקליפטוס הנטועים מתייצבים החולות ומתפתחת צמחייה ים-תיכונית. צילום: אביב אבישר


כך למשל, במקומות בהם ניטעו העצים הוחלפה חברת בעלי החיים המקורית, שהכילה בעיקר מינים חובבי-חולות, במינים ים-תיכוניים שהפכו לשולטים באותם שטחים. בנוסף לזה, פיתוח אנושי מסיבי לאורך מישור החוף הוביל לכך שכיום נותר רק מעט מהסביבה החולית. שנונית השפלה (Acanthodactylus schreiberi) היא לטאה חובבת חולות אשר הייתה שכיחה בסביבה זו, אך עקב בנייה ופיתוח הלכה ונדחקה לאוכלוסיות קטנות ומבודדות עד שכיום היא מוגדרת בסכנת הכחדה חמורה. עם זאת, לא ברורה השפעת חורשות האקליפטוס על מין זה. 

שנונית שפלה

אחיעד שדה, בהנחייתם של ד"ר אבי בר-מסדה מאורנים וד"ר דרור הבלנה מהאוניברסיטה העברית, בדק האם נטיעת אקליפטוסים מהווה גורם נוסף המגביל את אוכלוסיות הלטאה. אחיעד ערך תצפיות על מנת לאמוד את שכיחות השנוניות ב-21 חלקות שהתחלקו בין שלושה טיפוסי בית גידול, בהתאם לצפיפות האקליפטוסים: צפוף, דליל וטבעי (ללא עצים). שכיחות הלטאות בחלקות הדלילות באקליפטוסים הייתה דומה לזו שבחלקות הטבעיות. לעומת זאת, הלטאה כמעט ונעדרה לחלוטין מהחלקות הצפופות באקליפטוסים. ניתן להסיק מכך שלחורשות צפופות יש השפעה שלילית ניכרת על אוכלוסיות הלטאה. ממצא זה מספק המלצת ממשק, לפיה דילול אקליפטוסים בחורשות צפופות עשוי לתרום להתבססות שנונית השפלה בשטחים נוספים, במטרה לקדם את שימורה בסביבה החולית של מישור החוף.