טובים השניים מן האחד - הרצאה לקהל הרחב

טובים השניים מן האחד - הרצאתו של ד"ר אלעד חיל

"טובים השניים מן האחד" – פתגם זה, שנכתב לפני שנים רבות (מגילת קהלת), מכוון ליחסים שבין אדם לחברו. עבור יצורים חיים רבים אין מדובר בהמלצה חברתית גרידא, אלא בצורך קיומי של ממש. בהרצאה אציג דוגמאות מרתקות של סימביוזה בין בעלי חיים, צמחים וחיידקים אשר נעזרים זה בזה ולעיתים אף תלויים לחלוטין אחד בשני על מנת לשרוד ולהתרבות.

האויב שבפנים - על חיידקים, כיבי קיבה ואוראז

מעבדתו של יורם גרשמן

בימים אלו כשהארץ רועשת סביב נושא חיסוני החצבת רצינו לדבר על ״האויב שבפנים״ החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori), חיידק שגדל ברירית הקיבה וגורם לכיבי קיבה, שמתבטאים בכאבים עזים ומהווים גורם סיכון משמעותי לסרטן הקיבה.

הליקובקטר פילורי הוא חיידק שנתגלה לראשונה מדגימת דופן קיבה בשנת 1875. החיידק נצפה מספר פעמים לאחר מכן אולם הבידוד והאפיון שלו התעכבו עד שנת 1982 כשבארי מרשל ורובין ווד מאוסטרליה הצליחו סוף סוף למצוא תנאים מתאימים לגידולו.

תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של חיידקי הליקובקטר. 

(מתוך https://scopeblog.stanford.edu/2014/09/25/treating-an-infection-to-prevent-a-cancer-h-pylori-and-stomach-cancer/).

הקישור בין נוכחות החיידק לבין כיבי קיבה נתקל בחוסר אמון בקהילה הרפואית, כיוון שהאמונה המקובלת היתה שכיבי קיבה נגרמים ע״י לחץ נפשי ואוכל חריף. לבסוף, כדי להוכיח את הקשר שתה ברי מרשל מנה גדושה של תרבית הליקובקטר ולקה בכיבי קיבה. ההוכחה הסופית הגיעה כאשר נטילת אנטיביוטיקה הרגה את החיידקים וריפאה את הכיבים. 

כיום ברור לחלוטין שהדבקה בהליקובקטר היא הגורם ראשי לכיבי קיבה, כיוון שכחלק ממחזור חייו הוא מתחפר ברקמת דופן הקיבה ומפריש חומרים שמעודדים את יצירת הכיב (בעצם ׳פצע׳ בדופן הקיבה). יתרה מזאת, החיידק גם מפריש מגוון חומרים שגורמים לשינוי בביוכימיה של תאי דופן הקיבה כדי ליצור לעצמו סביבה נוחה יותר. נכון להיום מעריכים שהליקובקטר פילורי הוא החיידק מחולל המחלה הנפוץ ביותר בעולם. במדינות מפותחות שיעור ההדבקה הוא כ-20% בעוד במדינות מתפתחות עד 80%, אם כי לא ברור מהיכן מגיע החיידק מלכתחילה. למרבה המזל רוב הנדבקים אינם מפתחים סימפטומים, אולם אלו שמפתחים כיבי קיבה סובלים מכאבים עזים, בחילות והקאות ונמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן קיבה. כיום הטיפול המקובל בהליקובקטר הוא טיפול המשלב שתי אנטיביוטיקות ומעכב משאבת פרוטונים. הטיפול לרוב יעיל אולם בשנים האחרונות יש עדויות רבות ומדאיגות להתפתחות זני הליקובקטר פילורי עמידים לאנטיביוטיקה.

התיישבות חיידק הליקובקטר פילורי בדופן המעי

במחקר שפורסם בעיתון Journal of Microbiology Methods תיארו ד״ר יורם גרשמן, יחד עם תלמידת המחקר נטלי עמר וד״ר אבי פרץ מהמרכז הרפואי פדה-פוריה, גישה חדשה לטיפול בחיידק. בדרכו לדופן הקיבה חייב החיידק לעבור דרך  נוזלי הקיבה, סביבה מאוד חומצית. הוא עושה זאת ע״י שימוש באנזים האוראז, שמפרק שתנן (אוריאה) לפחמן דו חמצני ולאמוניה. האמוניה מפחיתה את החומציות ומאפשרת לחיידק לשרוד. החוקרים שיערו שפגיעה באנזים האוראז, החיוני לשרידת החיידק, תעזור להתמודד עם המחלה. רעיון זה כבר עלה בעבר, אולם עד היום לא הייתה דרך לבדוק ישירות את האנזים החיידקי, מפני שמסוכן ומסובך לגדל כמויות גדולות של החיידק לצורך הפקת האנזים.

במסגרת המחקר נמצאה דרך לבטא את האנזים בחיידק אחר, הרבה יותר קל לגידול ולא מסוכן לבני אדם. פותחה גם דרך פשוטה לעקוב אחרי פעילות האנזים כשינוי צבע מאדום לצהוב. תוך שימוש בשיטה זאת מצאו החוקרים שמיצוי עלי אלה אטלנטית מעכב את האנזים ומעכב את גידולם של חיידקי הליקובקטר פילורי, כולל זנים שעמידים לאנטיביוטיקות מקובלות. יתרה מזאת, מיצוי זה היה ספציפי להליקובקטר ולא פגע בחיידקים בחיידקים המועילים של מערכת העיכול, בשונה מהתרופות האנטיביוטיות. בימים אלו נבדקות אפשרויות למסחור השיטה.