יום ראשון, 20 בינואר 2019

תזמון נדידת האביב בציפורים


תזמון נדידת האביב בציפורים: החנקן הנובי כמקרה מבחן

מעבדת שי מרקמן, החוג לביולוגיה וסביבה


עובדה ידועה היא, כי בנדידת האביב  של ציפורים רבות, זכרים בוגרים מקדימים להגיע לאזורי הרבייה. מנתונים שנאספו במרכז הצפרות שבאילת במשך 35 שנה עולה כי מועד הגעת האביב של החנקן הנובי משטחי החריפה שלו באפריקה תלוי במין ובגיל. ראשונים מגיעים הזכרים הבוגרים, שישה ימים בממוצע לאחר מכן מגיעים הזכרים הצעירים והנקבות הבוגרות, ואילו הנקבות הצעירות מגיעות אחרונות. ההבדלים במועד ההגעה נובעים, על פי תאוריות אבולוציוניות, מאסטרטגיות נדידה שונות.

חנקן נובי, צילום: Jem Babbington


אירית אלוני, דוקטורנטית בהנחייתם של ד"ר שי מרקמן ושל פרופ' ירון זיו (אוניברסיטת בן-גוריון) העלתה את ההשערה שהאקלים באזור החריפה משפיע בצורה שונה על החלטות הנדידה של חנקנים צעירים ובוגרים, זכרים ונקבות.  הקשרים בין מועדי ההגעה לאילת של הקבוצות השונות לבין תנאי האקלים באפריקה בתקופת החריפה תומכות בהשערה זו. זכרים בוגרים מגיבים לתנאי האקלים בפברואר ומרץ, טרם נדידה, בעוד שזכרים צעירים מגיבים בעיקר לתנאי אקלים בנובמבר, עם ההגעה לאזור החריפה. נקבות בוגרות מושפעות מהאקלים גם בסתיו וגם באביב המוקדם, ואילו תזמון הנדידה של הנקבות הצעירות מושפע ממספר קטן בלבד של משתני אקלים, בעיקר בסתיו. דגם זה של משתני אקלים שונים, המשפיעים על מועד ההגעה של כל אחת מארבע הקבוצות, מרחיב תאוריות אבולוציוניות קיימות בנושא אסטרטגיות נדידה תלויות גיל ומין. תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של בחינת השפעות סביבתיות לא רק ברמת המין, אלא גם ברמת תת הקבוצות המרכיבות את המין. עובדה זו חשובה במיוחד לאור שינוי האקלים העולמי והשפעותיו הדרמטיות על מינים נודדים.

שי מרקמן ירצה על המחקר במסגרת הכנס "מחקר, עיון ויצירה" שיתקיים באורנים  מחר,  21.1.



יום ראשון, 6 בינואר 2019

האם עופות מים עשויים להפיץ את החיידק הגורם למחלת הכולרה?

מעבדת מלכה הלפרן, החוג לביולוגיה וסביבה


חיידק הוויבריו כולרה Vibrio cholerae, הגורם למחלת הכולרה הקטלנית, חי במים. כיצד מופץ החיידק בין בריכות ואגמים מבודדים? אחת ההשערות היא, שעופות מים נודדים מסוגלים להפיץ את החיידק בין מקווי מים שונים. כדי לבדוק את ההשערה צריך להכיר את הרכב חברת החיידקים (המיקרוביוטיה) במערכת העיכול של עופות מים ולבדוק האם ויבריו כולרה הוא חלק מחברה זו. ד"ר סיון לביאד-שטרית בדקה את הרכב החיידקים במעי של קורמורן גדול, לבנית קטנה, אנפת לילה ושחף אגמים. ויבריו כולרה בודד ממערכת העיכול של שלושה מתוך המינים (קורמורן גדול, לבנית קטנה ואנפת לילה). ממצא זה תומך באפשרות שנדידת עופות יכולה להיות הדרך להפצה העולמית של החיידק

בנוסף, נמצא כי כל אחד ממיני העופות שנבדקו מאכסן חברת חיידקים ייחודית לו. חברת החיידקים של שחף האגמים נבדלה באופן מובהק מחברות החיידקים במעי של מיני העופות האחרים, כנראה בגלל נוכחות חיידקים מהסוגCatellicoccus  (Firmicutes) אשר שכיחותו בשחפים היתה גבוהה במיוחד (כ- 60% מכלל המיקרוביוטה במעי). עוד נמצא כי מיני עופות הקרובים זה לזה מבחינה אבולוציונית מכילים חברות חיידקים דומות. הסבר אפשרי לכך הוא כי העופות וחברת החיידקים המאכלסת את המעי שלהם עברו קו-אבולוציה והתאמות הדדיות לחיים ביחד.

שחף אגמים. צילום: אורן פלס, מתוך אתר פיקיויקי
קורמורן גדול. צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי



אנפת לילה. צילום: אריה טננבאום, מתוך אתר פיקיויקי
לבנית קטנה. צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

במחקר השתתפו ד"ר סיון לביאד-שטרית, פרופ' עדו יצחקי, ד"ר מאיה ללזר ופרופ' מלכה הלפרן. סיון תרצה על המחקר במסגרת הכנס "מחקר, עיון ויצירה" שיתקיים באורנים ב 21.1. ניתן להירשם לכנס כאן.