חדר האוספים שבבית מרגולין באורנים מכיל
כ 600 פוחלצים של ציפורים. לרבים מהם יש ערך היסטורי. כך, למשל, עפרוני מדבר וחצוצרן
מדבר, שנמצאים בתצוגה, נאספו בשנת 1936
בעין פשחה, וסלעית ערבות נאספה ב 1937 בין עזה לעסלוג'.
מוצגים בולטים בתצוגה (כמו העופות הנדירים חרטומית בנגלית ופורפיריה) הם מעשה ידיה של הגר קולמן,
שעבדה למעלה משלושים שנה כמפחלצת בבית מרגולין. בימים אלה ימלאו עשר שנים למותה.
 |
| חדר האוספים בבית מרגולין |
הגר השתלמה בפחלוץ בשוויץ ובגרמניה בשנות
השישים. עם חזרתה לארץ השתקעה בטבעון, בבית שגידלה בו כלבים וחתולים, ושטבל בגינה
שופעת צמחי בר ותרבות מכל העולם. בעבודתה התמחתה בהעמדה טבעית של פוחלצי ציפורים.
כאוהבת טבע מושבעת, היא אמרה "אני לא מתייחסת לפיחלוץ כאל קישוט, אלא כאל כלי
חשוב בהוראה. לעולם לא אפחלץ יצור שהכרתי. .. הציפורים שאני מפחלצת מגיעות
מתות".
הגר קשרה קשרים אמיצים עם הבדווים בסביבת טבעון,
ואף אומצה בבגרותה כבת על ידי משפחה בדווית. היא הוקירה ולמדה את התרבות הבדווית,
אספה בביתה כלי מטבח ועבודה מסורתיים, ונודעה בין הבדווים בכינוי "אום איסמעיל". הגר גם למדה מהבדווים
מתכונים מסורתיים לבישול צמחי בר, וקיבצה אותם לספרון בשם "צמח שדה
למאכל". עמוד לדוגמא מהספרון מופיע למטה.
 |
| עכובית הגלגל, איור מהספר |
הקשר של הגר לטבע ולתרבות הבדווית נמשך גם אחרי
מותה. בצוואתה הורתה למכור את ביתה, ומכספי המכירה להקים קרן מלגות לסטודנטים
בדווים הלומדים ביולוגיה באורנים.
ד"ר שי מרקמן וד"ר עירית זהר מנהלים ומתחזקים
כיום את אוסף העופות.
הכרתי את הגר כשלמדתי במכון לאמנות באורנים וגרנו בשכנות בקרית עמל (טבעון). זכורה היטב כשצפורניה צבועות עם פס כהה במרכז אוחזות בציפור שאת בטנה ממלאת בנסורת כרוכה.אהבה מאוד את עבודתה ואת הקורס להכנת מאכלים עם צמחי בר. מקווה שזוכרים אותה באורנים.
השבמחק