בעשורים האחרונים
אנו עדים לעליה משמעותית במספרים ובסוגים של מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות,
שעמידים לאנטיביוטיקה ולתרופות אחרות. תהליך זה יוצר צורך דחוף בחומרים אנטי-מיקרוביאליים
חדשים, שהחיידקים או הפטריות (עדיין) אינם עמידים בפניהם. עצי אלה, ובפרט האלה האטלנטית,
הם צמחים נפוצים באזורנו ומהווים מרכיב מרכזי בחורש הים-תיכוני. חלקים שונים של
צמח האלה משמשים להכנת משחות ותרופות לטיפול במגוון מחלות ע"י האוכלוסייה
הערבית, וע"י יהודים יוצאי תימן ומרוקו, כמו גם למאכל. צמחי האלה מאופיינים
גם במגוון של עפצים. אלה מעין גידולים המתפתחים על גבי העץ, הנוצרים ע"י
כנימות המטילות על הצמח. העפצים משמשים כ"אינקובטור" לכנימות הצעירות
במשך זמן ארוך, לעיתים עד 8 חודשים. כמה דוגמאות למגוון הצורות והצבעים של עפצים על עצי אלה מוצגות בתמונה.
עפצי האלה מעניינים במיוחד בהקשר של חומרי
מרפא, כיוון שהם מכילים כמות גדולה של חומרים עשירים בסוכרים, המופרשים ע"י
הכנימות ומכונים טל-דבש. היינו מצפים שנוכחות הסוכרים והפרשות הכנימות יעודדו
גידול פטריות עובש, חיידקים וגורמי מחלות אחרים בתוך העפצים, אך גידול כזה נצפה רק
לעיתים רחוקות. תצפית זו מעלה את האפשרות, שעפצים מכילים גם חומרים המעכבים גידול של יצורים חד-תאיים. במחקר משותף לד"ר יורם גרשמן מהחוג לביולוגיה וסביבה ולפרופ' משה ענבר מהחוג לביולוגיה אבולוציונית
וסביבתית נמצאה תמיכה להשערה זו. לפחות אחד מעפצי האלה מכיל חומרים
אנטי-מיקרוביאליים, שמעכבים ביעילות גידול של מגוון חיידקים ופטריות. הפעילות
האנטי-מיקרוביאלית של מיצוי העפצים גבוהה בהרבה מזו של מיצוי עלים. מחקר זה מתואר במאמר שכאן.
 |
| גידול של עובשים (גושים ירוקים כהים) על מצע מזון מעוכב מסביב לדסקיות (עיגולים שחורים) , שהונחו במרכז צלחות פטרי. העובש לא גדל כלל בצלחות עם דסקיות ספוגות במיצוי עפץ אדום (Red gall) או ירוק (Green gall). מסביב לדסקיות ספוגות במיץ עלים (Leaf), ולדסקיות ללא תוספת מיצוי מהצמח (None), גדל עובש בשפע. |
בימים אלו שוקדים
החוקרים על בידוד וזיהוי החומרים ובדיקת הפוטנציאל הרפואי והווטרינרי שלהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה