איך הצב מוצא את הצבה?
מעבדת אורי שיינס, ביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה -
אורנים
בימים החמים של סוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, באופן מפתיע, מתחילים לצאת
לאוויר העולם אבקועים של צב היבשה המצוי. הצבונים הקטנים, שהזוויג שלהם נקבע על פי
טמפרטורת ההדגרה (נקבות בטמפרטורה גבוהה וזכרים בטמפרטורה נמוכה יחסית), החלו את
ההתפתחות כאשר הצבה האם הטילה חמש ביצים לכל היותר בתוך גומה שחפרה בסוף האביב. את
הביציות שלה הפרו תאי זרע שהשאיר אצלה הזכר לפני ההטלה או תאי זרע שהיא שמרה
מהזדווגויות קודמות. הצבה יכולה לשמור תאי זרע למעלה משנה, ולהחליט מתי היא תפרה
את הביציות ותטיל את הביצים. מיקום ומועד ההטלה אינם אקראיים, כפי שמוצא בימים אלו
המאסטרנט חן פרדוביץ. בניגוד לבני האדם שחוגגים את ט"ו באב עם בן זוג יחיד,
הזוחלים (והצבים ביניהם) אינם מונוגמיים ובעונה אחת יכולים להיות עם פרטים שונים. כדי
להזדווג עם הנקבה צריך הזכר למצוא אותה בתוך הסבך של החורש או הבתה הים תיכונית.
 |
| רומנטיקה בצב היבשה |
לשאלה כיצד הזכר מוצא את הנקבה מנסה לענות הדוקטורנטית בקבוצה שלנו, מאי ברנהיים.
בעבודת המאסטר שלה ברמת הנדיב ראתה מאי שהזכרים הולכים בנחישות, כמו טיל מונחה,
ממרחק של עשרות מטרים לעבר הנקבות ומזדווגים איתן. בניסוי שהיא ערכה בכלובים
באורנים הראתה מאי, שהזכרים נמשכים לנקבות בעונת הרבייה גם כאשר אין ביניהם לבין
הנקבות קשר ויזואלי. כלומר ייתכן ומדובר בתקשורת כימית כמו ריח. אין מידע כיום על
תקשורת ריח בין צבי יבשה וכעת מאי בודקת מורפולוגית והיסטולוגית האם יש לנקבות בלוטות פרומונליות שעשויות לשמש ליצירת ריח מושך
לזכרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה