תזמון
נדידת האביב בציפורים: החנקן הנובי כמקרה מבחן
מעבדת שי מרקמן, החוג לביולוגיה וסביבה
עובדה ידועה היא, כי בנדידת האביב של ציפורים רבות, זכרים בוגרים
מקדימים להגיע לאזורי הרבייה. מנתונים שנאספו במרכז הצפרות שבאילת במשך 35 שנה
עולה כי מועד הגעת האביב של החנקן הנובי משטחי החריפה שלו באפריקה תלוי במין ובגיל.
ראשונים מגיעים הזכרים הבוגרים, שישה ימים בממוצע לאחר מכן מגיעים הזכרים הצעירים
והנקבות הבוגרות, ואילו הנקבות הצעירות מגיעות אחרונות. ההבדלים במועד ההגעה
נובעים, על פי תאוריות אבולוציוניות, מאסטרטגיות נדידה שונות.
 |
| חנקן נובי, צילום: Jem Babbington |
אירית אלוני, דוקטורנטית בהנחייתם
של ד"ר שי מרקמן ושל פרופ' ירון זיו (אוניברסיטת בן-גוריון) העלתה את ההשערה
שהאקלים באזור החריפה משפיע בצורה שונה על החלטות הנדידה של חנקנים צעירים ובוגרים,
זכרים ונקבות. הקשרים בין מועדי ההגעה
לאילת של הקבוצות השונות לבין תנאי האקלים באפריקה בתקופת החריפה תומכות בהשערה
זו. זכרים בוגרים מגיבים לתנאי האקלים בפברואר ומרץ, טרם נדידה, בעוד שזכרים
צעירים מגיבים בעיקר לתנאי אקלים בנובמבר, עם ההגעה לאזור החריפה. נקבות בוגרות מושפעות
מהאקלים גם בסתיו וגם באביב המוקדם, ואילו תזמון הנדידה של הנקבות הצעירות מושפע ממספר
קטן בלבד של משתני אקלים, בעיקר בסתיו. דגם זה של משתני אקלים שונים, המשפיעים על
מועד ההגעה של כל אחת מארבע הקבוצות, מרחיב תאוריות אבולוציוניות קיימות בנושא
אסטרטגיות נדידה תלויות גיל ומין. תוצאות אלו מדגישות את החשיבות של בחינת השפעות
סביבתיות לא רק ברמת המין, אלא גם ברמת תת הקבוצות המרכיבות את המין. עובדה זו
חשובה במיוחד לאור שינוי האקלים העולמי והשפעותיו הדרמטיות על מינים נודדים.
שי מרקמן ירצה
על המחקר במסגרת הכנס "מחקר, עיון ויצירה" שיתקיים באורנים מחר, 21.1.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה