מארגים על הכרמל

מיהם בני האדם החשובים ביותר בקהילה שלנו? איך נזהה את האנשים החיוניים ביותר לתפקודה של  הקבוצה החברתית? האם אלה בהכרח  האנשים שנמצאים בעמדות מנהיגות? או האנשים העשירים ביותר? או אלה שמקושרים היטב עם חברים במקומות הנכונים?

תיאור סכימטי של קשרים בקבוצה חברתית

 

אקולוגים מוטרדים משאלות דומות. בכל מקום חיים יצורים ממינים רבים מאוד, ומקיימים ביניהם קשרים מורכבים כמו טריפה, תחרות ויחסי הדדיות. האם כל המינים חשובים במידה שווה לתפקוד החברה האקולוגית? ואם יש מינים חשובים יותר מאחרים, איך מזהים אותם?

כדי לענות על שאלות אלה, מנסים אקולוגים לתאר את הקשרים בין מינים בטבע כמארג של יחסי גומלין. זהו איור שמייצג כל מין בחברה האקולוגית כצומת, וכל קשר בין שני מינים כחץ שמחבר בין הצמתים. למשל, מארג המזון שלמטה מתאר את יחסי הטריפה בין מיני בעלי חיים וצמחים החיים ביחד.

מארג מזון: תיאור יחסי טריפה בחברת אקולוגית

דוגמה אחרת היא מארג של יחסי האבקה. האיור יכלול את כל מיני הצמחים והמאביקים שנמצאים ביחד בשטח מסוים. חץ שמחבר בין מאביק לצמח יציין קשרי האבקה בין שני המינים. אפשר גם לסמן חיצים שונים בעביים: ככל שקשר האבקה הדוק יותר – הוא יסומן על ידי חץ עבה יותר. מתוך ניתוח תכונותיו של האיור אפשר ללמוד על מאפייני החברה: מיהם המינים החשובים, מיהם המינים שזקוקים להגנה ושימור, ומהו חוזק הקשרים בין המינים.

דוגמה למארג האבקה הכולל פרחים, מאביקים, ואת הקשרים שביניהם

בימים אלה מבקרת בארץ קבוצת חוקרים, בניהולם של ד"ר גאווין בלנטיין ופרופ' פט וילמר מאוניברסיטת סיינט אנדרוז בסקוטלנד, ששוקדת על הכנת מארג יחסי האבקה בין דבורים ופרחים בכרמל. צוות המחקר משווה בין שיטות שונות לבניית מארגי האבקה, בהסתמך על מחקר קודם של פרופ' גידי נאמן מהחוג לביולוגיה וסביבה. החוקרים מבקשים גם להשוות בין תכונותיהם של מארגי האבקה באזורים שונים בעולם, ולכן יערכו תצפיות גם באנגליה ובקניה לאורך השנתיים הקרובות. פרויקט זה נערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מהחוג באורנים (פרופ' גידי נאמן, ד"ר תמרקיסר, רונן שפיר, אלעד טנא ואלון אורנאי), הבוחנים במקביל מארגי האבקה בשטחי חייץ למניעת שריפות בכרמל.