בשבח השמורות הקטנות

במדינת ישראל הצפופה אין שמורות טבע ענקיות. למעשה, רבות מהשמורות בארץ, ובעיקר אלה שמצפון לנגב, קטנות כל כך שהן מכונות "שמורות עציץ".  אפשר לחשוב על שמורות כאלה כעל איים קטנים ומבודדים בתוך ים של פעילות אדם, למשל בניה עירונית, חקלאות או תעשיה. 

מפת שמורות הטבע בארץ, רובן קטנות מאוד

שמורות קטנות צפויות להיות מושפעות יותר מפעילות האדם מסביבן מאשר שמורות גדולות. בנוסף, צפוי ששמורות קטנות יוכלו להחזיק פחות מינים של צמחים ובעלי חיים, ולתמוך באוכלוסיות קטנות יותר מכל מין. כתוצאה מכך, המגוון הגנטי של יצורים החיים בשמורות קטנות עלול להיות נמוך יותר מאשר בשמורות גדולות. כשמביאים בחשבון את כל הבעיות הללו, האם יש בכלל טעם להקים ולתחזק שמורות טבע קטנות?

מחקר חדש מהחוג לביולוגיה וסביבה עוסק בשאלה הזו. אלעד פלד, ד"ר אורי שיינס וד"ר רחל בן-שלמה בדקו את המגוון הגנטי של ישימונית תמנע, שממית חובבת חולות שנמצאת בארץ רק בדרום הערבה. החוקרים בדקו שלושה שטחי חולות: גרופית (האתר הצפוני ביותר), סמר (האתר האמצעי) ועברונה (האתר הדרומי ביותר). הם לכדו כשמונים שממיות במלכודות נפילה, לקחו מהן דגימות דנ"א ושחררו אותן בחזרה לטבע. לאחר מכן השוו את ההבדלים הגנטיים בין שממיות שנלכדו באותו האתר ובין שממיות מהאתרים שונים.

ישימונית תמנע. צילום: אביעד בר

חולות סמר הם שטח טבעי קטן  (2.3 קמ"ר בלבד) ומבודד, מוקף שטחי חקלאות. שטחים מעובדים כאלה עלולים להיות מחסום בלתי עביר עבור ישימוניות תמנע. ואכן, השממיות מסמר שונות מאוד מבחינה גנטית מישימוניות מגרופית ועברונה, מה שמעיד על כך שהן לא מתרבות עם שכנותיהן מהצפון ומהדרום. למרות זאת, באופן מפתיע, הישימוניות בסמר מגוונות יותר מבחינה גנטית מהישימוניות בגרופית ובעברונה. גיוון כזה יכול לעזור לישימוניות סמר לשרוד, למרות שהן מבודדות ומושפעות מאוד מהחקלאות הסמוכה. 

שמורת חולות סמר. צילום: גילי סופר

אם כך, גם שטחי טבע קטנים יכולים לעזור בשמירת אוכלוסיות מגוונות של בעלי חיים וצמחים נדירים.