אורנים בהתחדשות

אורנים בהתחדשות

מעבדת רחל בן שלמה, לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים

מה קורה ביער אורנים אחרי שריפה? עצי אורן ירושלים, מין האורן השכיח ביותר ובעל התפוצה הרחבה ביותר באגן הים התיכון, אינם שורדים את השריפות. מצד שני, הם מותאמים להתחדשות לאחר שריפה הודות לאצטרובלים בעלי מבנה מיוחד (המכונים אצטרובלים אפילים) המגנים על הזרעים מפני האש. הזרעים משתחררים מהאצטרובלים במהלך השריפה ומיד אחריה, נובטים ומאפשרים התחדשות של היער באקלים הים-תיכוני המועד לשריפות חוזרות.

הודות לתחרות מופחתת מול צמחים אחרים, נוצר תחת חופת עץ אורן ירושלים שרוף בית גידול מיטבי להתבססות והישרדות של נבטי אורן צעירים בשנות חייהם הראשונות. לכן, העצים המתחדשים לאחר שריפה גדלים באותם המקומות שבהם צמחו העצים הבוגרים לפני השריפה. לזרעי האורן יש כנפית שמאפשרת להם הפצה על ידי הרוח, אך הם גדולים וכבדים יחסית והכנפית שלהם נושרת בזמן ההפצה. בנוסף, מקורם של חלק מהזרעים הנובטים אחרי השריפה הוא מאצטרובלים אפילים הנופלים על הקרקע או נותרים על העץ השרוף. שילוב גורמים אלו מעלה השערה שמרבית הזרעים של העץ השרוף נפוצים בקרבת העץ, וזוכים לתנאים טובים לנביטה והתבססות בבית הגידול תחת חופתו.

אחרי השריפה הגדולה בכרמל, דצמבר 2010

אז האם אלה בעצם עצים ש"חיים לנצח" מבחינה גנטית, כלומר האם כל עץ שרוף פשוט מפנה את מקומו לצאצאים שלו שגדלים אחריו? תלמידת המוסמך אנה גרשברג, בהנחייתם של ד"ר רחל בן-שלמה ופרופ' גידי נאמן, בדקה את השאלה לגבי אוכלוסייה טבעית של אורן ירושלים בהר כרמל. בזמן המחקר הייתה האוכלוסייה בשלבי התחדשות, שנתיים לאחר שריפה שכילתה את כל העצים בשטח. אנה דגמה עשרה נבטים גדולים של אורן מתחת לכל אחד מעשרים עצים גדולים ושרופים. היא השתמשה בשיטות גנטיות כדי לקבוע את מידת הקרבה המשפחתית בתוך קבוצת הנבטים שמתחת לכל עץ שרוף, לבחון את המגוון הגנטי של הנבטים בתוך קבוצות ובין קבוצות, ולבדוק האם הקרבה בין קבוצות הנבטים עולה ככל שמיקומן בשטח קרוב יותר.

האצטרובלים שורדים את השריפה, וחלקם נפתחים ומפיצים זרעים לאחריה

ממצאי המחקר הראו שלא קיימת נטייה של נבטים תחת אותו עץ שרוף להיות קרובי משפחה. מרבית ההבדלים הגנטיים שנמצאו היו בתוך קבוצות הנבטים ולא ביניהן. כלל אוכלוסיית הנבטים שנבדקה התבררה כמגוונת גנטית, ולא נמצאה עדות לכך שהיא מורכבת מקרובי משפחה. בנוסף, מידת הקרבה הפיזית בין נבטים לא תאמה את מידת הדמיון הגנטי ביניהם.

תוצאות אלה מלמדות, שהפצת זרעי אורן ירושלים במהלך השריפה מתרחשת למרחקים גדולים יחסית. כתוצאה מכך, נבטים ממקורות שונים ומגוונים מתחרים על המקומות שמתפנים מתחת לעצים שרופים. היער, אם כן, משנה את פניו מבחינה גנטית כשהוא מתחדש אחרי שריפה.