יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

מקרה עין

הזיקית המובהקת היא לטאה השוכנת בין ענפי העצים ומסתמכת על ראייה לצורך זיהוי ותפיסת החרקים שהם מזונה. רוב הזמן ניצבת הזיקית בעמדה קבועה וסורקת את סביבתה בעזרת עיניה הגדולות. העיניים, הממוקמות בשני צדי ראשה, הן בעלות תנועה עצמאית ומכסות כמעט את כל סביבתה. בדרך כלל סורקות הזיקיות אזורים שונים בכל עין. אחת העיניים ממוקדת לראייה קרובה, בעוד השנייה ממוקדת לראייה מרחוק. הזיקית מזהה תחילה את הטרף בעזרת עין אחת, ולאחר מכן עוקבת אחריו בעזרת שתי העיניים. בזמן זה העיניים מקובעות וממוקדות על המטרה, ורק הראש עוקב אחרי תנועת הטרף. לבסוף הזיקית "טוענת" את שריר הלשון במתח, אומדת את המרחק המדויק לטרף, ו"יורה" את לשונה הארוכה כלפיו.

 

נוסף על המבנה והתפקוד הייחודיים של העיניים, גם למרכזים המוחיים בזיקית, האחראיים על עיבוד המידע הראייתי, תכונות יוצאות דופן: העצב האופטי בזיקית עובר הצלבה מלאה, כלומר מידע חזותי הנקלט על ידי עין ימין, עובר במלואו לעיבוד במוח שמאל - ולהיפך, בעוד הקשרים בין המוח השמאלי לימני כנראה מועטים למדי. בכך שונה מערכת הראייה של הזיקית מהאדם ומיונקים אחרים, שבהם עצבי הראייה עוברים הצטלבות חלקית וכל צד של המוח מקבלת מידע חזותי משתי העיניים.




איך מתמודדת זיקית עם שתי מטרות המופיעות בו-זמנית, כל אחת בשדה הראיה של אחת מהעיניים? הדס כתר-כ"ץ, בוגרת החוג לביולוגיה וסביבה, בחנה את השאלה הזו בעבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופ' גדי קציר. הדס אימנה זיקיות לבצע ירי לשון בתגובה ל"טרף וירטואלי" שנע על גבי מסך מחשב. בחלק מהניסויים, ה"טרף" הוצג כמטרה בודדת שנעה אופקית על המסך. בניסויים אחרים, ה"טרף" התפצל לשתי מטרות שנעו לכיוונים מנוגדים. החוקרים צילמו את תנועות העיניים של הזיקיות שעקבו אחרי ה"טרף", וניתחו את הסרטונים.

מתברר שהזיקיות מסוגלות לעקוב בו-זמנית אחרי שתי מטרות קטנות שנמצאות בתנועה. מיד לאחר התפצלות ה"טרף" על המסך, כל עין עקבה אחרי אחת מהמטרות למשך כארבע שניות, ואילו לאחר מכן התכנסו שתי העיניים למעקב אחרי אחד מפריטי ה"טרף". תוצאות אלה תומכות בהשערה, שמרכזי הראייה שבמוח הזיקיות שולטים על התנועה של כל אחת מהעיניים בנפרד. זו העדות הראשונה למעקב בו-זמני אחרי שתי מטרות, אחת בכל עין, בחולייתנים.

המחקר הוצג בכנס השנתי של העמותה לזואולוגיה בישראל לפני מספר שבועות.

כתבה נוספת על המחקר התפרסמה  במגזין "גלילאו".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה