עקרבים שונים ומגוונים חיים בארץ.
אולי המוכר מביניהם הוא העביד, בעל הצבתות העבות והתפוחות, ולו שני מופעים
עיקריים: עביד צהוב ועביד שחום. לעביד הצהוב גוון צהבהב, ואילו צבעו של העביד
השחום חום-שחור. שני העבידים שונים גם בתכונות נוספות: מחילותיהם של העבידים
הצהובים מפותלות ופתחן לרוב נותר חשוף, בעוד שפתח מחילותיהם של העבידים השחומים
נחבא מתחת לסלעים. העביד הצהוב עמיד יותר מהשחום לתנאים יבשים, והוא נפוץ באזורים
חצי מדבריים עד מדבריים, בעיקר בדרום הארץ. לעומתו העביד השחום עמיד פחות ליובש,
ונפוץ באזורים הים תיכוניים והלחים יותר.
 |
| צילומים: סתו טלל |
האם שני העקרבים שייכים למינים שונים?
האם הם מתרבים ביניהם, והאם קיימים בני כלאיים? סתו טלל, בוגר החוג לביולוגיה
וסביבה, בחן את השאלות האלה בהנחייתם של ד"ר ערן גפן וד"ר רחל
בן-שלמה. החוקרים אספו כ-200 עקרבים מ-21
אתרים שונים ברחבי הארץ, ממשגב עם בצפון ועד נחל נקרות בדרום. לאחר מכן הפיקו דנ"א
מהעקרבים שנאספו, הגבירו מקטעי דנ"א של מספר גנים, ובדקו את ההבדלים הגנטיים
בין עקרבים מצבעים שונים ומאוכלוסיות שונות.
הסתבר שעבידים צהובים ושחומים אכן שונים
מאוד אלה מאלה מבחינה גנטית. כך, למשל, עקרבים כהים מהנגב דומים יותר לעקרבים כהים
מצפון הארץ מאשר לשכניהם הצהובים שנאספו במרחק שישה קילומטר בלבד. ההשוואה הגנטית
מראה גם, שקיימות עוד שלוש קבוצות עקרבים שנפרדות מכל היתר: שתי קבוצות בצפון הארץ
(אצבע הגליל ורמת הגולן), וקבוצה אחת בדרומה (דרומית למכתש רמון). קבוצות אלה
דומות במראה לעקרבים מהנגב וממישור החוף, ולכן לא אופיינו עד עכשיו כנפרדות.
נראה, אם כך, שהעקרבים רבים ומגוונים יותר משחשבנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה