טבק השיח הוא צמח בר נפוץ בארץ, המושך את העין בפריחתו
הצהובה והשופעת.
 |
| פריחת טבק השיח |
הטבק מקיים קשר הדוק עם צופיות, ציפורים שעיקר מזונן הוא צוף
פרחים. ה"עסקה הבסיסית" היא פשוטה: הצופית מחדירה את מקורה לתוך צינור
הפרח כדי לאסוף צוף. תוך כדי כך היא מתלכלכת באבקה (תאי המין הזכריים של הפרח),
שאותה היא מעבירה לאברי המין הנקביים של הפרח הבא שהיא מבקרת. כלומר, הצופיות (וגם
בעלי חיים מאביקים נוספים) נותנים לטבק שירותי האבקה ומקבלים ממנו מזון.
 |
| צופית אוספת צוף בפרחים |
אלא שקיים פיתוי גדול לרמאות בעסקה. צופיות שמנקבות חור
בבסיסו של הפרח יכולות להגיע לצוף בקלות רבה יותר. כתוצאה מכך הן פוצעות את הפרח,
אינן באות במגע עם האבקה שבתוכו ולכן גם לא עוזרות בהאבקת הפרחים. התנהגות זו,
המכונה "שוד צוף", מופיעה בכמחצית ביקורי הצופיות בפרחי טבק בארץ.
 |
| רגע לפני ניקור הפרח למטרת שוד צוף |
צוות חוקרים מהחוג לביולוגיה וסביבה (ד"ר רייני
קוז'ורובסקי ואבי קופלוביץ בהנחיית ד"ר שי מרקמן) עם שותפים מאוניברסיטת היידלברג
שבגרמניה בדקו, במחקר חדש, האם לצמחים יש דרך הגנה מפני שוד הצוף. צמח הטבק מייצר חומרים
רעילים לדחיית טורפים. החשובים ביניהם הם ניקוטין ואנאבסין, שני חומרים המשפיעים
על מערכת העצבים בבעלי חיים ובאדם. מחקרים קודמים הראו שניקוטין ואנאבסין נמצאים
בעלים ובפרחים של הטבק בריכוזים נמוכים, ושהריכוז שלהם באברי הצמח עולה במשך מספר
ימים לאחר שהצמח עובר פגיעה. במחקר
הנוכחי בדקו החוקרים האם שוד צוף מעלה את ריכוז חומרי ההגנה בצוף באופן מיידי, כך
שהצופיות השודדות משלמות מחיר בכך שהן אוכלות צוף רעיל.
החוקרים דקרו פרחי טבק בעזרת מקור של פוחלץ צופית, וכך
דימו את הנזק הנגרם לפרחים בזמן שוד צוף. מייד לאחר השוד הם אספו צוף מהפרחים,
והשוו את ריכוזי חומרי הרעל בצוף לדגימות ביקורת. ריכוזי הניקוטין לא השתנו בעקבות
שוד הצוף, אבל ריכוזי האנאבסין היו גבוהים בהרבה בפרחים שנשדדו מאשר בפרחי
הביקורת. חומרי ההגנה של הטבק מזיקים לצופיות בדרכים שונות, ולכן בהחלט ייתכן שהם
יכולים לשמש כאמצעי הרתעה מהיר עבור הצמח כנגד שודדי הצוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה